<h1>ראב"ן סימן רס"ח</h1>
<h2>דף נט.</h2>
מצינו בתוספתא דרבי חייא בענין דגים כמה קשקשין יהיו בו רבי יהודא אומר שני קשקשים רבי יוסי אומר אפילו אחד תחת לחיו ואחד תחת זנבו ואחד תחת סנפיר שלו, והלכה כרבי יוסי.
<h2>דף סא.</h2>
מצאתי עוף הבא בסימן אחד קבלנו מרבותינו כי זה הסימן קרקבנו נקלף פר"ח.
<h2>דף סב:</h2>
אמר רב פפא תרנגולא דאגמא אסירא תרנגולתא דאגמא שריא דריש מרימר תרנגולתא אסירא חזיוה רבנן דדרסה ואכלה והיינו גירותא, והילכתא בין תרנגולא בין תרנגולתא בין זכרים בין נקיבות אסורות. ותרנגולא ותרנגולתא שני מינין הן מין תרנגולא גדולים מין תרנגולתא קטנים, ושניהם המינין אסורין לפי שאין קרקבנן נקלף. ונראה לי שהן אותן שחורות שקורין אורהנש בלשון אשכנז.
<h2>דף סז:</h2>
לויתן דג טהור, לפי שקראו הנביאים [ישעיה כ"ז א'] נחש בריח ונחש עקלתון הוצרך להשמיענו שהוא טהור ולא נחש.
<h2>דף עו:</h2>
כי סליק רבי זירא אשכחיה כו' גרסינן ר' זירא ושמיה רבי זעירא ומרוב חכמה היו קורין לו רבי זירא לשון זר זהב ולא זעירא לשון זעירות, וכן פירש רב האי גאון. מצאתי הורוני רבותינו הגאונים ז"ל בהמה שנחתכו רגליה, מן הארכובה למטה ונשבר העצם והעור בין קיים בין אינו קיים כשירה, מארכובה ולמעלה אם העור קיים כשירה ואם לאו טריפה, וכן הורה רבינו חננאל בר' חושיאל.
